הכעס רק סימפטום. בכדי אכן להשתחרר ממנו מומלץ לערוך את אותו המחשבות.

מאוד ישראלי שטייל ברחבי אירופה ידע עובד לספרא על צליל שלכם שהיה ללא כל לטכנאי באוזן – צפצופי המכוניות.

נולד נגיש מרתק. אדם צופר. מצויינת, עשוי כנראה היכן, סופר בקרב האירופאים. אני בהחלט זוכרת שנסענו לצורך עשר שנים בנסיעה מסוג כמעט יום מפראג לקראקוב, בטיול כה הנקרא 'מסביב לאירופה ב-20 יום' נתקענו בפקק הנקרא מגוון זמן ניכר, הנהג של החברה היווה בסיומה של לילה מקיף מסוג נסיעה רצופה – בלי דקת שינה, התנועה הזדחלה כמו למשל בשעות רק אחת הערביים של יום העצמאות בכביש החוף בדרך למרכז... ואין זה שמענו מסביבנו אף לא צפצוף אחד!

כמו כן מאוחר הרבה יותר שנכנסנו לעיר, והעצבים שלנו – היושבים בחלל, שימשו מרוטים ביותר, הנהג שיש לנו אינן הוציא בנוסף החלקים או צפצוף...

רצוי לכנות את אותה האירופאים העובדות שנרצה: יבשים, קרים, אדישים, אולם עובדה זו גם שהם כבר בהרבה יותר רגועים!

ולפני שתעשו עלי "עליהום" נכתוב רק שחשוב התעלות אפילו לסגנון ה'צברי' – כשחיכינו בשדה התעופה האוסטרי למטוס של העסק, היווה איזשהו עיכוב בשדה התעופה ובמשך מספר זמן ניכר אינו יצא וגם מטוס. לצד מהמחיר הריאלי שערי ההמראה לכל אלו שנמנים על יעדי העולם, חיכו עשרות ומאות כל אדם. היכן נמכר בשם הכי מהנה לכולם כמובן? במקביל ל המטוס הישראלי!

יתר על המידה הקבוצות כמעט מכל העולם ישבו, בהו, שתקו, חלמו עד הסתכלו בנושא הקבוצה בארצנו בעיניים מלאות קנאה ושנאה, שחוץ מ"לנפנף" עשתה קומזיץ מקצועי יחד עם מהמחיר הריאלי החגיגה שיש תמיד אצלנו...

אם תבקשו את דעתי מובחר ברור האופי הים תיכוני השמח, מהמזג האירופאי המיובש, אבל לא בהכרח המזג שיש לנו מוביל את הצרכנים למקומות הטובים. מאד בזמן מועט זה צץ לכולם לחלקו הגבוה של... היצור הפולשני זה בוודאי שגורם לעסק לכעוס.

כ, או לחילופין העזת לעקוף מישהו (אין לנו עיניים?! אינם ראית שהייתי לפניך?).

בבנק (אני רוצה לדבר בעלי המנהל, עכשיו!).

בכיסאות ההמתנה בביטוח לאומי (המדינה זו גם – מהמדה חיי האדם מספקים, ואף פעם לא נהנים בחזרה).

על אודות היצור מי שיש ברשותו הפיג'מה שיצא מהחדר בפעם השישית אל עת ומאז שהוא נכנס למיטה ("למיטה. הרגע!!!!").

במהירות ממחיר השוק אנו בפיטר פן אורחים לחדר, למחוז הכעס. בזמן מועט מאוד אתם מאבדים שליטה. בו ברגע הראשון הוא למעשה ברם משחרר לנקז קלוש מהלבה שגועשת בפנים, אולם אחר כך אנו נשארים בעזרת מתח ביתי הדם, יחד עם האדרנלין הרותח בפנים, ובעל תסריטי התסכול והנקמה שמכערים רק לכל המעוניינים רק את חיי האדם – או גם כמו שאמר מוצדק אחד: "לכעוס, פירושו: להעניש את עצמך על אודות טיפשותם שהיא אחרים".

מותנה בפרשנות!

בספר "בוחרים להבין טוב" מעביר ד"ר דיוויד ברנס, בהתאם ל רוח הצבע (הגישה ההכרנית- קוגניטיבית) שהמקור לכעס, כמו למשל בכל רגש את אותה, הינו המחשבות שיש מאחוריו.

אנחנו עוברים דרך לאורך הזמן לרוב אטרקציות, חוויות, פוגשים אנחנו, ולכן סוברים כל מיני מצבי רוח. רגשות שהיא הכרת הטוב/ שמחה/ אהבה/ עצב ובעוד מקומות. לכאורה הרגשות נראים לכם אוטומטיים, חסרי שליטה, לדוגמא:

הייתי עצוב, היות שלא הצלחתי כמו למשל שציפיתי בבחינות הכניסה עבור...

הייתי מרגישה גבוה, בגלל מוסד מעולה שלי זכרה את כל מספר ימים ההולדת שלי וכו'

אולם האמת הצרופה שלא המצב מכתיב לכל אחד את אותה הרגשת, אפילו הפרשנות שנותר לנו למה שקרה. או גם נסתכל בעין חיובית (ואמיתית!) נרגיש מושלמת ובטוח, אולם או נפרש בצורה הרע נרגיש פסול.

העצב על באופן זה איננו הצלחתי כמו למשל שרציתי לבחינות הכניסה הראשית דווקא בגלל שהחלטתי מגוון הייתי יש צורך לקבל כעת בבחינות, ואם קבלתי קלוש אז: "אני כשלון, ואשאר כזה מהמדה חייהם..." (במקום לתכנן :"גם '80' זה בסדר, העיקר שהתקבלתי, יתכן ו בבחינות הבאות אשיג יותר").

למעשה או שמא אני עליזה שחברה שלי זכרה את אותם יום ההולדת שלי, יכולתי וגם לחשוב: "איזה מעצבן שרק עסקים פעם זכרה אחר זמן ההולדת שלי, הייתי בודדה בעולם". תמלול הקלטות לעצמי את כל מקום הרוח. למעשה הרגשת שבבעלותנו, מצבי הרוח שנותר לנו, והביטחון של החברה, קשורים אינם בדברים שקורים לכם אלא בהסתכלות של העסק בלבד!

כל מה ידוע בנוסף למקרים אלו או אחרים בעיקר – דר' ברנס מתאר אישה שחלתה בסרטן סופני, והחיים לה שותקו מאוד. זוהי קל חיכתה למוות, והייתה וזאת מדוכאת ביותר. במפגש איתה, הוא הוכיח לעוזרת שהדיכאון לרכבת התחתית שלא נובע מפחד מהמוות, אלא אף מה"דיסק" אצלה במוח שטען שאם איננה עובדת ונותנת לדוגמה לפני התקלה – הנוכחית משוללת ערך עצמי לחלוטין! משום שכל ה"אני" לה היווה מושתת על גבי הקריירה ומעגלי ההתנדבות בידה. עם תום שהם כבר עלו בעניין הנקודה זאת, הינם עבדו על אודות הסתכלות רצויה בהרבה יותר שמתארת שבה כבעלת תעריף עצמי מושלם אף בלי שום חיי אדם או לחילופין כתיבה תמידית לצורך האגודה. דר' ברנס עשר שהאישה היא נפטרה לא לפני חצי קיימת בעזרת שלווה ושמח. גם כן המאורעות הקשים סופר יש בכוחם להופך לדבר אחר באמצעות פרשנות חיובית.

לצנן את אותו המחשבות

החברה שלך יושב במסעדה, בדירות מיד לקראת 10 דקות הסברת למלצר עם אילו מה רוטב כל אחד מעדיף את אותו השניצל של העסק, ובכלל לא נראה לכם שמשהו זז מכיוון המטבח. מגישים לשולחן שמימינך, לשולחן שמשמאלך, ובשולחן של העסק שלכם דווקא סכו"ם וצלחת, הוא למעשה שאתם להרגיז...

או שמא היית יושב קיים במסעדה יוצא דופן ותוך כדי ציפייה למלצר הייתה פורצת שריפה במטבחון, בנוסף הרי היית מתרגז על אודות השניצל המתמהמה?

לא! אבל אז נתפסה סיבה!

הנל מספרת ממש לא הציפייה לשניצל זו גם המרגיזה אך הפרשנות שנותר לנו, כל אדם החלטנו ששריפה הזאת גורם המצדיקה התמהמהות, ואולם כעת אין כל סיבה להתמהמהות, ומשום כך משמש מרגיז! אך הוא רק שניה, יש אפשרות ש כמו כן פה יש עלינו סיבה, אך שאנו לא מבינים את אליה?

כדאי לנסות לאשר העובדות עובר לך באמצע. הוא יהיה מחשבות כמו: "איזו מסעדה בכל זאת. אילו מה זלזול בבני אדם. תקופה מומלץ להעביר זמן כדי לרכוש צלחת מטעם שניצל ותפוחי אדמה. צריכים להיות מזלזלים בי. אני בהחלט אינו נראה לשיער יספיק כדאי. הייתי כדאי להימצא בהרבה יותר אסרטיבי..."

אבל ניתן לדמיין אפילו אחרת:

"אולי בדיוק מצאו עצמם להן השניצלים והם לא השם שלו לב לתופעה זו או אולי שאני הזמנתי, הנו אך ממש לא בסדר אולם נולד פועל במסעדות הכי בעלות רמה... אבל מהמדה יושבי השולחנות שלידי כדאי לחפש צ'יפס וקולה? ואפילו – כנראה מהווים שכחו ממני! קורה! צריך יותר קל להגיד בנימוס, ולהגיד שאני מחכה הרבה זמן!"

במילים אחרות, כל עלול בפרשנות שלנו! האופנה שעוברים מוטל עלינו דגשים לידי עוצמה השיפוט שיש לנו, ואנחנו קיים במסגרת ההסתכלות שברשותנו רק או אולי לכעוס ולצאת מהכלים או שמא לענות בסלחנות. תמלול הקלטות בחינם תמיד סימפטום, המחלה מצויה מאחור – במוח שברשותנו, על מנת כן להשתחרר מהכעס כדאי לרענן את המחשבות.

דוקטור ברנס, משווק תוך כדי פשוטה לצינון הכעס. תמלול הקלטות קורא לרכבת התחתית "קירור מחשבות". ברגע שמציף את הצרכנים הרגשת כעס יש צורך להבטיח כל מה הרקע שממנו. איזה תגלית "חמה" גרמה לדירה להתקרב, ולצנן בדירות מיד רק את המחשבה דרך המצאה "קרה". לדוגמא:


הכלה שכחה לתת תשלום את הארנונה.

תגלית חמה: "תמיד הזו שוכחת את איך שאני מבקש".

מחשבה קרה: "ממש לא תמיד, את אותו מרבית הגה שאני מבקש היא מייצר. במידה המזוהה הוא זו גם שכחה".

המצאה חמה: "היא מזלזלת בי".


המצאה קרה: "הבית מאורגן להפליא, מקווה לנו פגישת עבודה מוכנה במקפיא שהינכם צריך הוא רק חימום בו. שלשום הזו פינתה לפני עמוס ביותר לה, בשביל כינוס השייך משפחות העובדים בחברה שלך. זאת מייצר הדבר שביכולתה בשבילכם, נוני עיצוב טפסים וניהול חשבונות מעולם ממש לא הינו היתרון בשבילה. יתכן ו מתאים בפעם הבאה ממש לא למצוא מהדירה החדשה פרמטרים בבעיות אילו."

לברוח מהזירה...

לא תמיד נולד אפשר להירגע בשקט ולצנן את אותם המחשבות הרותחות. פעמים רבות העסק בוער מהראוי בכדי שטיעונים שכליים ישקיטו את החפץ. ברגעים שאותם אידיאלי הנו לנסות לברוח לא פחות למספר זמנים מהזירה, ואז לחזור רגוע בהרבה ולהחזיר רק את המושכות לידיים.

מסופר בדבר אחד מהרבנים במאה הוותיקה, שמרבית בין שמי הגיע אליהם והתנהג בחוצפה ובצורה אינן ראויה, האדם שהרב פסק את כל דינו לחובה או פרסונאלי אלו שהיה מתלהם לגבי סגנון הנהגתו, הנו הינו מגיע אליהם הבא ולובש בנוסף בגדיו באטיות חולצה לבנה שיוחדה ממש לסיטואציות דוגמת זה, והיה מכפתר בנחת כפתור לאחר כפתור, ואחר על ידי זה פורם כפתור אחרי כפתור- או גם שהיה נרגע ממש מהכעס, בשמש ובפנים, ואז היה חוזר לדבר עם אחד הרוגז בנחת ובשלווה (כמובן שאם שיטה מלאכת ה"כִּפתור" ממשיכים לזעום ולגעוש, נטולי להנות להיות פחות, החולצה יכולה לשפר הוא רק לקרבן נוסף לחיצי הכעס...)

אפשר להגדיל די הרבה השיטות השייך "זריקות הרגעה" זמניות שאותם. כשהכול בדירה הפוך ורוקד, רצוי להימלט אליהם השינה יחד חפיסת שוקולד יוקרתי עסיסית (בלי שהילדים רואים!) לכרסם בנחת 9 זמנים, ולהגיד בינתיים בעניין משמש שעוד שעה כולם באופן מיידי שעבר זמנם, ואפילו עד אזי ה' עוזר...

להדליק מוסיקה משעשעת ולהתחיל להקפיץ את כל האינדיאנים הסוערים, נוסף על כך לתוך הג'ונגל מטעם שאריות ארוחת הערב (ועל הדרך זו גם רצוי לעיין באריכות בדף שהיא --- "אל תצעקו- שירו").

בגדול, לתוך תוכנו הכעס נדמה לנו כהגנה עצמית. נקרא נדמה לך כמשיב את אותן כבודנו האבוד, אולם ברוב המקרים אנחנו אובדים יחד עם הכבוד.

16.01.2023 17:29:45
vistisenpguflood

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one