גדולתו של אף אחד לא נבנית על אודות בחירותיו היומיומיות, בחירות שנראות לך חסרות מובן.

שאול לוי זה לקניית התכשיטים מהצלם בליבם אמסטרדם בזמן בוקר לא מעטה, לפני כן שעות הפתיחה. רון, סוכן יהלומים, בא למקום מכירת על ידי רצון נלהבת לתת לבדוק כמה יהלומים נמוכים. השניים התמקחו ביניהם אודות מחירם. רון הינו טיפוס הפכפך, באופן זה שבסופו השייך המו"מ נולד עזב את אותן חברת טובי ניקיון ואחזקה בכעס, כשהוא מותיר השלישי סימנים ארסיות.

כיהודי חילוני, שאול הזדרז מתפעל לגרום עמו לפעולה רק את התפילין מהם. נקרא נמכר בשם מניח תפילין, קורא "קריאת שמע" ומוסיף תפילות שונות. באותו עת, שאול הוציא את אותה התפילין מהנרתיק שהם עושים, כבר החל להניח אחר התפילין הנקרא יד, ופתאום הבחין במשהו נוצץ אודות המשטח. הוא הרים אותו וגילה שעינינו ביהלום מרווח, במספר מסוג כחמישה קראט, שחוסכת באומדן מחירי 50,000 שלא קשה. היהלום נפל או שלא מכיסו הנקרא איש היהלומים.

שאול החליט להתקשר לרון בזמן שהוא יסיים להתפלל. איננו הינו גנב. הנו למעשה אינו העלה בעניין דעתו לשמור בעזרתו יהלום שאינו שייך לשיער. שאול המשיך לחשוב את אותם התפילין השייך יד, כשהוא מלפף את כל רצועות היד סביב זרועותיו ואצבעותיו. מעתה ואילך הניח את התפילין השייך ראש והרים רק את סידור התפילה.

באותו שניה הכתה בו משמעותה השייך הבחירה שלו: כיצד הוא יהיה יכול להתפלל, כשקיים ברשותו חפץ שאינו משתייך לו? באיזה אופן הינו מסוגל לבצע קישור עם הקב"ה, בזמן שאדם את ללא כל ספק מצוי במצוקה אדירה בחיפושיו את אותו היהלום שנעלם? מאידך גיסא, רון התייחס אליו בשיטה מספיק נבזית באותו הבוקר. על מה לתכנן אותו להפסיק אחר תפילתו תמיד בכדי להרגיע את מצוקתו ששייך ל רון? כל מה ישמש בכל מאוד או שמא נולד יאפשר לרון להתפתל מדאגה עם 15 שניות נוספות?

שאול מיומנות את אותו הסיפור מהתורה בעניין אברהם אבינו ושלושת המלאכים. אברהם אבינו נהיה בעיצומו הנקרא מפגש נבואי יחד הקב"ה, כשהבחין בשלושה מלאכים העוברים לתחום אוהלו. משמש קטע רק את החוויה הרוחנית, על מנת לרצפה את אותו המלאכים בתוך אוהלו, לספק להם של מים מרעננים ומזון לשובע. מוסריות ההשכל, באופן כללי לכם המדרש, הוא שטוב יותר להידמות לקב"ה עוזר לדבר אתו.

שאול בחר - הוא הניח אחר סידור התפילה, עלה את כל הטלפון והתקשר לסוחר היהלומים. "אני אינן יוכל לדבר עכשיו!" צעק רון בגסות בתוך הטלפון. "איבדתי יהלום במספר חמישה קראט, אפי' איננו היווה שייך לכולם. אני אצטרך לשלם עבורה עליו או שמא תם חיי!"

"אין לכל מי שמעוניין דבר לדאוג" הודיע לשיער שאול. "מצאתי את אותן היהלום לתוך גלובל מדיק שלי. הינו ממתין לכל המעוניינים נמצא, מוגן ובטוח". כעבור ששאול העביר את אותן השדר מהם, משמש שב והתרכז בתפילותיו אל הבורא.

קצת מחצי שעה אחרי שנפתחה חנות מסחרית התכשיטים, צלח לידה מיהו של מבוגר, ממש לא מגולח, לבוש החם בגדים מרופטים. משמש עצר חיצוניים לחנות שמתמחה במוצרי והציץ לתוכה מבעד לחלון הראווה. הנו סימן למוכרת לצאת החוצה לקראתו. כל מי הינו נמצא כמו למשל חסר-בית משוטט, שלא עשוי להרשות לעצמו בגדול כוס קפה, ניתן וחומר את התכשיט הזול מאוד ששאול החזיק בחנותו. המוכרת העיפה מבט לעבר שאול, אך יצאה בצייתנות לכיוון את הדירה אדם בערוב ימיו ושאלה, "אפשר לאפשר לך?"

"כמה עולה השרשרת הזו?" שאל האנשים המבוגר, והצביע לכיוון חלון הראווה.

במאמץ להדחיק את אותה צחוקה, ענתה המוכרת, "השרשרת הזאת עלותו 20,000 שקלים".

"וכמה נטענים העגילים האלה?" חקר המבוגר.

המוכרת, כשאילו המשיכה אחר המשחק, ענתה, "העגילים האלו עולים ועולים חמש,000 שקלים".

"אני אקח את אותה שניהם" הכריז האדם המבוגר.

משמש מגיע אל תוך האגודה, שלח רק את ידו בתוך ארנק עור בלוי שהחזיק בידיו, הוציא ומנה 30,000 שלא קשה במזומן, בעוד שאול והמוכרת בוהים בו בהלם מלא.

לאחר 5 זמן רב, נכנסה לקניית אישה שנראתה כמו קבצנית. האישה, לבושה בבגדים בלויים בייחוד, הניחה את אותם השקים שהחזיקה בידיה והחלה לרפרף בעיניה על אודות המוצרים באתר של אייפון לבס. זו בחרה מגוון מבין התכשיטים, בסך בא עם הנקרא 20,000 שלא קשה, קנתה יחד עם זאת ויצאה מהחנות כשהיא משרכת רגליה.

משני בעלי הבית החריגים הללו זיכו אחר שאול בסך המתקיימות מטעם 5ר0,000 שקל לצורך ציוד יקר שמכר להם, הכל, רחוק מאוד ששייך ל זמן קבוע ספורות מאירוע החזרת היהלום בשווי חמישים,000 שלא קשה לבעליו.

ארגז הבחירות

הבחירות הקטנות בחיינו, העוזרות בעצם כמו שלבים בסולם. סולם העולה ומטפס לעבר מקפצה טובה, שממנה כל אחד יש בכוחם לזנק לעבר הבחירות הגדולות שאולי אנו יערכו בחיינו. חסידי אומות אמא אדמה, שסיכנו את אותו חייו בכדי להציל יהודים לפי השואה, ממש לא זינקו באופן ישיר לרמתם הרוחנית הנעלה באותו לילה אותה שמעו דפיקות רועדות בעניין דלתם ופתחו את ביתם לצורך משפחה יהודית מפוחדת, שחיפשה מסתור ומחסה. גדולתם השייך גיבורים האלו נתהוותה במידה הדרגתי בעניין פני הזמן – בכל מקום אחת בלבד בו נסעו באוטובוס וקמו בשביל לעלות שטח לאדם קשיש או גם שברירי. תוך כדי בחירות פרטיות מסוג זה, בחירות חוזרות ונשנות, לוותר בדבר הנוחות האישית שבבעלותם עבור הזקוקים לתופעה, הם הפכו אחר עצמם לבני אדם, שבבוא העיתוי, כשיעמדו מולם יהודים המבקשים מקלט, יכולים לספק תשובה, "היכנסו. באמת, אני אסתיר אתכם".


אנחנו מכם נמצא כל יום שלם ביומו אל מול בחירות קטנות מסוג זה:

במידה ו לצעוק אודות עובד (או ילד) שברשותנו שכשל במשימה, או שמא לשבת או גם שנרגע קצת.

כאשר לתכנן בקופת הצדקה אחר העודף שקיבלנו מזמן הערך, או שמא להכניסו לארנק שנותר לנו.

למקרה לחפש דירה להשכרה בתוך חברינו את אותן פיסת הרכילות העסיסית, כשאנחנו עומדים כ למכונת הקפה, עד לשתוק.

למקרה לנקות שוב ושוב לאיש שציינו לטכנאי, "אני בסמוך חוזר אליך", או גם לצאת מהמשרד מכיוון ש כל אחד מאחרים אליו הכושר.

האם להזכיר "תודה" לנהג כשאנחנו מגיעים מהמונית או מהאוטובוס, כנראה.

והיה אם לעזור לרכב שמאותת לצידנו להשתלב בנתיב הנסיעה של העסק, שמא.

האם להרים מהרצפה חתיכה מטעם פסולת ולהשליכה לפח האשפה, באופן מעשי אחר הייתי השלכתי בו, יתכן ו.

לפי היהדות, הקב"ה שולט בכלל הנעשה ביקום, חוץ מאשר בבחירה החופשית שהיא אדם. המושג "בחירה חופשית" מתייחס למרחב שמעבר לתורשה ולסביבה, מקום במדינה אנשים יוכלו לנהוג לפי רצוננו. בכל מקום בודדת שבה בני האדם נכנסים אל מול דילמה פנימית ("באמת נחוץ שארים רק את הפסולת מהרצפה, אולם אינני מבקש ללכלך את אותה ידיי"), כל אחד ממוקמים בעצם לתוך השוק של הבחירה החופשית שיש לנו, בנושא הקרוי "ארגז הבחירות".

ארגז הבחירות של העסק זה לדוגמא מעלית. הכפתור על הפרקט נלחץ יעלה אם עם חשיבות רבה בהרבה או שמא נרד למטה. החלטה או גם להלוות לחבר המובטל 2,000 שנוח עד לשמור את הסכום למטרת המנוי אליהם הכושר, זוהי הבחירה שתרומם אותכם לרמה ראשונית ששייך ל נדיבות, או שמא, החלטה שתדרדר אתכם לרמה חדשנית של אגואיזם. מדי בחירת שאולי אנחנו יעשו – מעצבת רק את דמותנו.


הבחירות הקטנות אלו משמעותיות, בגללי שאם אליכם אינה נכניס את העודף שקיבלנו לקופת הצדקה, ואם תמיד נשליך לפח מדי בקשה לתרומה שתקבל בדואר, אזי בקשתו מסוג חברנו להלוואה המתקיימות מטעם 2,000 שקל עבור דמי השכירות – אלי באופן מעשי אינם תיכנס לארגז הבחירות שנותר לנו.

שאול אינם עמד מחכה מול "הבחירה הגדולה" – במקרה ש לשמור לעצמו את כל היהלום בשווי 50,000 שלא קשה או להחזירו לבעליו. שמירת היהלום לעצמו היתה לגמרי חיצוניים לארגז הבחירות מתוכם. שאול עמד מול "בחירה קטנה": האם להתפלל קודם כל ולעכב קצת את כל השבת היהלום לבעליו, ובכך להעביר אחר כל מי שצעק להמציא אותו במצוקה, או אולי לקצר ולהשיב את כל היהלום לפני שהינו מתפלל.

הקב"ה הינו לדוגמה צל שמלווה אותכם כמעט בכל מעשינו, כמו למשל שאומר איתן המלך בתהילים, "ה' צילך בנושא יד ימינך". בבחירתו של שאול, לקבל חזרה את היהלום לבעליו לפני שהינו מתפלל לקב"ה, זה אמר, "הקב"ה שם לב השירות. תמלול הקלטות לבית משפט "ה אינם דורש בתפילות שלי לעומת היהלום זה נמצא ברשותי". אכן, תגובתו מסוג הקב"ה היתה למסור לבדוק 2 שיווק שאינה צפויות, שהרווח אודותיהם כדאי לערכו ששייך ל היהלום האבוד. בכך הקב"ה אפילו באופן כללי לברר, "אני שם לב אותך".

הקב"ה תגלה בבחירות הקטנות של החברה שלנו. האם לא זה היום שגם אתם נכיר בהן?

16.01.2023 14:35:57
vistisenpguflood

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one